ע"ש 1177/93

תקציר

פסק הדין נסוב סביב המסגרת המשפטית המסדירה את הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ (TASE) ותוקפו של התקנון המתוקן שלה. בית המשפט בחן את הטענה כי תקנון הבורסה והנחיותיה היו בעלי תוקף חקיקתי והיו צריכים להתפרסם ברשומות על מנת שיהיו תקפים, כנדרש בחוק. עם זאת, השופט קבע כי הבורסה היא חברה פרטית ולא גוף סטטוטורי, ולכן התקנון שלה אינו מהווה חקיקת משנה. השופט התייחס גם לתהליך אישור התקנון, וציין כי אף שהם נתונים לשינויים, התיקונים צריכים להיות מאושרים על ידי שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת. במקרה ספציפי זה מצא השופט כי התיקונים לא אושרו כראוי, שכן החלטת האסיפה הכללית לשנות את התקנון קדמה לאישורי השר והוועדה. באשר למועד כניסתם לתוקף של התקנון המתוקן, קבע השופט כי הוא נכנס לתוקף ביום 18.11.93, בעקבות החלטת האסיפה הכללית. עוד בחן השופט את דחיית בקשתה של חברה, פיק-אפ רהיטים בע"מ, לרשום את מניותיה למסחר בבורסה בתל אביב, בקשה שנדחתה על סמך התקנון המתוקן. מאחר שהתקנון המתוקן לא היה תקף בעת הגשת הבקשה, קבע השופט כי ההחלטה לדחות את הבקשה אינה יכולה לעמוד. פיק-אפ רהיטים הייתה זכאית להיבחן בקשתה על פי התקנון הקודם. משכך, קיבל השופט את הערעור וביטל את החלטת הדירקטוריון, תוך שהוא מחייב אותם לשקול מחדש את הבקשה לפי התקנון הקודם. בנוסף, חויבה הבורסה לשלם לפיק-אפ רהיטים בע"מ הוצאות בסך 15,000 ₪. באשר לבקשה לעיכוב ביצוע, התיר השופט לבורסה להימנע מעיון בבקשה עד ליום 31.12.94, והותיר לבית המשפט העליון לבחון את הצורך בדחייה נוספת. ההחלטה הדגישה את הצורך לאזן בין הנזקים הפוטנציאליים לשני הצדדים לבין הרצון בוודאות.