פש"ר 307/93

תקציר

פסק דין זה עוסק בבקשה לבטל חמש החלטות של השופטת אלשיך, בשל משוא פנים לכאורה, בעקבות פסילתה מלדון בתיק פלילי. ההחלטות מתייחסות לחברה בפירוק ולבעל המניות הזר שלה, לרבות תביעות חוב, ערעורים, דחיות והחלטות על הוצאות פירוק. המבקש טען כי יש לבטל את כל החלטותיו של השופט אלשיך מאחר שהן נגועות במשוא פנים. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת, וקבע כי ההחלטות היו פרוצדורליות ולא גרמו לעיוות דין. ההחלטות הראשונה והשלישית דווקא היטיבו עם המבקש, והשלישית התבססה על שיקול דעת אובייקטיבי של ה-CANR. גם ההחלטה הרביעית, שדחתה את הערעורים אך אפשרה את הגשתם מחדש, לא פגעה במבקש. יתר על כן, ההחלטה החמישית איזנה בין זכויות כל הצדדים ולא הצדיקה ביטול. בנוסף, חלק מההחלטות כבר אושרו על ידי בית המשפט העליון, מה שמעיד על תוקפן. לפיכך, הבקשה לביטול ההחלטות נדחתה, והמבקש חויב בהוצאות המשיבים. פסק הדין מדגיש את בטלותן היחסית של ההחלטות ואת הצורך לבחון לגופן האישי, ובסופו של דבר מגיע למסקנה כי לא הוצגו עילות ביטול תקפות במקרה זה.