ה"ט 51167-01-23

תקציר

השופטת בחנה בקפידה את הטיעונים שהציגו הצדדים ואת החומרים התומכים. הם מקבלים את הבקשה באופן עקרוני, המבקשת למנוע מהמשיב לעסוק בהטרדה מאיימת כלפי המבקש. החוק נועד להגן על שלום החיים, הפרטיות והחופש הפיזי של הפרט מפני פגיעה על ידי אחרים באמצעות איום בהטרדה או פגיעה גופנית. במקרה דנן, די היה במבקש להוכיח כי מעשיו של המשיב מהווים הטרדה מאיימת כהגדרתה בחוק. פעולות אלה כוללות אירועים חוזרים ונשנים של התקרבות לפונה, צילומו מקרוב, שאילת שאלות לעומתיות ואף מעקב אחריו. המבקש הוכיח חשש סביר להישנות בעתיד, נוכח האופי המסלים של התנהגותו של המשיב. השופטת מדגישה כי ההצדקה הנטענת של המשיב למחאה ציבורית ולהפגנה ציבורית אינה משנה את הקביעה של הטרדה מאיימת. זאת ועוד, הטרדה במרחב הציבורי או במסווה של מחאה אינה פוטרת את מעשיו של המשיב מלהיות מסווגים כהטרדה מאיימת. השופט מתייחס גם למקרים דומים בהם הוטלו על המשיב צווי מניעה בגין איום בהטרדה, דבר המצביע על דפוס התנהגות. עם זאת, השופטת מסרבת להוציא צווים האוסרים על המשיב לפגוע בשמו הטוב של המבקש באמצעות פרסומים ברשתות החברתיות או הסרת פוסטים קיימים. לטענתם, ההליך הנוכחי אינו המקום המתאים לבירור כזה, ויש להפעיל את החוק למניעת הטרדה מאיימת רק במקרים חריגים כדי להגביל את חופש הביטוי. בסופו של דבר, הבקשה מצליחה במידה רבה, והשופט מוציא צו לחצי שנה המונע מהמשיב לעסוק בהטרדה מאיימת כלפי המבקש. בכלל זה, הגבלות על פנייה למבקש, פנייה אליו ופגיעה בפרטיותו. כן נדרש המשיב לשלם למבקש הוצאות בקשה בסך 5,000 ₪ בתוך 30 יום. ההחלטה מתקבלת בהיעדר שני הצדדים, והצו נכנס לתוקף באופן מיידי.