רע"פ 7755/01

תקציר

החלטת הרוב של בית המשפט המחוזי לאשר את הרשעתו של המבקש בבית משפט השלום התבססה על המסקנה כי קיימות ראיות קבילות מספיקות לתמיכה בהכרעת הדין. עם זאת, השופט הנדל חלק על כך וקבע כי יש להחזיר את התיק לבית משפט השלום להחלטה חדשה. המבקש טען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מכיל סתירות ואי בהירויות, וביקש לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון. המשיב, לעומת זאת, טען כי ההרשעה התבססה על ראיות לגיטימיות בלבד. לאחר בחינת הטענות והראיות, הגיע השופט מזא"ה למסקנה כי הרשעתו של המבקש אכן התבססה על ראיות לגיטימיות מספיקות וכי אין עילה להתערב. זאת ועוד, השופט מצא הדגיש כי אזכור ראיות פסולות בהחלטת בית משפט השלום אינו מצביע על השפעתו על הכרעת הדין. באשר לעדותו של מפעיל הפוליגרף, השופט מצא הניח, לצורך הטיעון, כי היא אינה קבילה, אך השפעתה על ההחלטה הייתה מזערית. לפיכך, קבע השופט מזא"ה כי גם אם עדות זו לא הייתה מוצגת, עדיין היה המבקש מורשע על סמך עדותה ואמרותיה המשכנעות של המתלוננת, כמו גם על סמך ראיות חיצוניות תומכות. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, והשופטים י' אנגלרד וא' א' לוי הסכימו עם ההחלטה.