ת"פ 8120/04

תקציר

נגד נאשם הוגש כתב אישום בגין קשירת קשר לביצוע פשע, שוד בכנופיה ושיבוש הליכי משפט. התביעה והנאשם הגיעו להסדר הודאה חלקי, שהוביל להרשעתו בעבירת שיבוש הליכי משפט. יתר המחלוקת נסבה סביב השאלה האם הודאתו של הנאשם מייחסת לו מעורבות בעבירת השוד המזוין כשותף או כסייע. הנאשם הודה כי נכח במהלך שוד שביצע קטין נגד שליח של בורגר ראנץ'. עם זאת טען כי מעורבותו לא הייתה מתוכננת מראש וכי הוא לא קשר קשר עם מבצע הפיגוע. על פי הודאת הנאשם, הוא הציע לקורבן למסור את כיסו לשודד ולאחר מכן ביקש מהשודד להחזיר לו את הטלפון הנייד של הקורבן. כמו כן קיבל הנאשם 200 ₪ מתמורת השוד, שכן השודד היה חייב לו כספים. בית המשפט היה צריך לקבוע אם הנאשם היה מבצע משותף או שותף לשוד. ההבחנה בין תפקידים אלה מבוססת על היסוד הנפשי ועל מידת ההשתתפות בעבירה. למבצע משותף יש תפקיד ישיר ומהותי בביצוע הפשע והוא מפגין כוונה נפשית גבוהה יותר. לעומת זאת, לאביזר יש מעורבות שולית יותר, התורמת להפעלת העבירה או להקלתה. בית המשפט הפעיל את "מבחן הבקרה התפקודית", הבוחן את שליטתו של הנאשם בפעילות העבריינית ואת חלקו בביצוע העבירה. נמצא כי תפקידו של הנאשם היה שולי וחיצוני לעבירה העיקרית. לא הייתה לו שליטה מלאה על האירוע, והוא גם לא היה מעורב בתכנון או בחלוקת התפקידים. מעשיו העידו יותר על תפקיד נלווה, יצירת תנאים לביצוע העבירה, ולא על היותו מבצע משותף. בית המשפט שקל גם את היסוד הנפשי, ומצא כי כוונתו הנפשית של הנאשם ועניינו בביצוע העבירה היו נמוכים יחסית. בהתבסס על המבחן המשולב, המתחשב הן בגורמים אובייקטיביים והן בגורמים סובייקטיביים, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש להרשיע את הנאשם כמסייע לעבירת השוד המזוין ולא כשותף לעבירת השוד המזוין. לפיכך הורשע הנאשם בסיוע לשוד ושיבוש הליכי משפט. פסק הדין ניתן בנוכחות שני הצדדים ביום 21.2.05.