בר"ע 3395/08

תקציר

להלן סיכום מקיף של פסק הדין: פסק הדין מתייחס לתביעה שהוגשה בגין נזקי רכוש לרכב בתאונת דרכים. המשיב פיצה את המערערת בגין נזקי הרכב אך חלק על מלוא תשלום שכר טרחת השמאי, מה שהוביל לתביעה. בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה הורה למשיבה לשלם 500 ₪ נוספים, וקבע כי היה על המערערת לנהל משא ומתן על שכר טרחה נמוך יותר. המערערת ערערה על החלטה זו בעניין יתרת האגרה, שלא הוסכם. בית המשפט הציע לסיים את הדיון, והמשיב קיבל את ההצעה, מה שהוביל לפסק דין זה. הערעור התקבל, בעיקר משום שנראה היה שפסק הדין מבוסס על פשרה ולא על הראיות שהוצגו. השופטת פירטה את נימוקי ההחלטה והדגישה כי המערערת זכאית לפיצוי מלא בגין נזקים, לרבות שכר טרחת השמאי, מבלי לשאת בחלק ממנו. היה על חברת הביטוח המשיבה להודיע במפורש למבוטחיה על כל הגבלה על דמי השמאות. היעדר הודעה כאמור גרם לכך שהסדר שכר הטרחה של השמאי לא הצביע על נסיבות חריגות. יתר על כן, השופטת ציינה כי זמינותם של שכר טרחה נמוך יותר במסגרת הסדרי חברות הביטוח אינה מסייג אוטומטית את האגרה הנדרשת כחריגה. הימנעותה של המערערת מניהול משא ומתן או השוואת שכר טרחה העיבה אף היא בהחלטה. בהתחשב בהסכמת המשיב ובראיות לכאורה, התקבל הערעור. המשיב חויב לשלם את יתרת שכר טרחת השמאי בסך 1,350 ₪, בצירוף ריבית סטטוטורית והוצאות משפט בסך 750 ₪. התשלום היה אמור להתבצע בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. סיכום מקיף זה מתאר את עיקרי פסק הדין והחלטותיו, ומספק הבנה ברורה של המחלוקת המשפטית, נימוקי בית המשפט ופסק הדין הסופי.