עת"מ 32706-01-12

תקציר

המכללה לגיל הרך, גן פרטי הפועל כמוסד חינוכי לא רשמי אך מוכר, הגישה עתירה נגד סירובה של העירייה לתקצב אותם באופן יחסי כגני ילדים רשמיים, כמתחייב מסעיף 11א לחוק החינוך הממלכתי. החוק, הידוע גם בשם חוק נהרי, אינו מבחין במפורש בין בתי ספר לגני ילדים. עם זאת, בחינה מדוקדקת של תכלית החוק, המסגרת הרגולטורית ופרשנותו של משרד החינוך, המופקד על תקצוב מוסדות חינוך, מעלה כי סעיף 11א לא נועד לחול על גני ילדים. המונח "שעות לימוד", התנאים לתקצוב ושיטות התקצוב הקיימות לגני הילדים מצביעים כולם על כך שהמחוקק התכוון שסעיף זה יחול אך ורק על בתי הספר. הנוהג העקבי של משרד החינוך לתקצב גני ילדים באופן שונה מבתי הספר, ללא התייחסות לשעות לימוד, תומך אף הוא בפרשנות זו. משכך, מוצא בית המשפט כי העירייה לא פעלה שלא כדין ודוחה את העתירה ופוסק למשיב שכר טרחת עורך דין. פסק דין זה אינו מונע מהרשויות המקומיות לתמוך באופן וולונטרי בגני ילדים לא רשמיים.