ת"א 37874-11-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת בת"א 37874-11-25** **הקדמה** ההחלטה דנן עוסקת בבקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת"), חברת ביטוח, להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") בנוגע לנכותה של התובעת (להלן: "המשיבה") כתוצאה מתאונת דרכים. בקשה זו מוגשת מכוח סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). **רקע עובדתי** המשיבה הגישה תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בשתי תאונות דרכים-עבודה: האחת ב-24.6.2019 (להלן: "התאונה הראשונה") והשנייה ב-28.10.2022 (להלן: "התאונה השנייה"). בשתי התאונות נפגעה, בין היתר, בצוואר, גב וכתף שמאל. * **בגין התאונה הראשונה:** ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה נכות זמנית אך דחתה קביעת נכות צמיתה. וועדת ערר אישרה את קביעת הוועדה הראשונה. לאחר מכן, הגישה המשיבה תביעה להחמרת מצב, וועדה מיום 16.2.2023 קבעה כי נותרה לה נכות צמיתה בשיעור 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי (להלן: "קביעת ההחמרה"). * **בגין התאונה השנייה:** וועדה רפואית מיום 30.11.2023 הכירה בנכות זמנית בגין כאב גב, קבעה כי לא נותרה נכות כלשהי (זמנית או צמיתה) בגין כאבי צוואר, וכן קבעה שלא נותרה נכות צמיתה כלשהי כתוצאה מתאונה זו. הבקשה נשוא החלטה זו מתמקדת בעיקר בקביעת ההחמרה, קרי, הנכות הצמיתה בשיעור 10% בגין הגבלה קלה בתנועות הצוואר כתוצאה מהתאונה הראשונה. **טענות הצדדים** * **המבקשת (חברת הביטוח):** טוענת כי במסגרת התביעה המקורית בגין התאונה הראשונה, המשיבה לא מסרה מידע אודות עברה הרפואי הרלוונטי, ובפרט לא בנוגע למצב קודם בעמוד השדרה הצווארי. המבקשת צירפה מסמכים רפואיים המעידים על עבר רפואי עשיר של המשיבה הכולל תחלואה בעמוד השדרה הצווארי, המותני והכתף השמאלית, לרבות מעורבות במספר תאונות קודמות, האחרונה שבהן ב-24.3.2018. לטענתה, מידע זה היה יכול להשפיע על קביעת הוועדות הרפואיות. * **המשיבה (התובעת):** מתנגדת לבקשה בטענה שהיא סלקטיבית ובלתי עקבית, שכן המבקשת מקבלת את קביעת הנכות בשיעור 0% בגין התאונה השנייה. בנוסף, נטען כי הוועדה הרפואית מיום 30.11.2023 הייתה מודעת לעברה הרפואי של המשיבה בגין התאונה הראשונה ולא מצאה החמרה כתוצאה מהתאונה השנייה. המשיבה טוענת שהמסמכים הרפואיים שצורפו מתעדים "רגישות" ו"כאבים" בלבד, ולא "הגבלה" ממשית לפני התאונה הראשונה. **דיון והכרעה - עקרונות משפטיים וחידושים** 1. **סעיף 6ב' לחוק הפיצויים והמסגרת הנורמטיבית:** * **המטרה:** סעיף 6ב' לחוק הפיצויים קובע, כי קביעת דרגת נכות שנקבעה על פי דין (כגון על ידי ועדה רפואית של המל"ל) תחייב גם לצורך תביעה על פי חוק הפיצויים, אלא אם כן בית המשפט מתיר לבעל דין להביא ראיות לסתור מטעמים מיוחדים שיירשמו. מטרת הסעיף היא למנוע כפילות במינוי מומחים ולהביא לסיום יעיל של ההליכים. * **הזכות לסתור:** עם זאת, הפסיקה (כפי שמובאת בפסקה 10) מדגישה כי הסעיף אינו שולל את זכותם של הצדדים לסתור את קביעות המל"ל. בית המשפט רשאי להתיר הבאת ראיות לסתור "אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו". * **הצדק והחריגות:** ההלכה הפסוקה (פסקה 11) קובעת כי היתר להבאת ראיות סותרות יינתן רק במקרים חריגים וכאשר הדבר נדרש לשם עשיית צדק. * **עילות להיתר (פסקה 12):** נימוקים מרכזיים להתרת ראיות לסתור נחלקים לשני סוגים: * **נימוקים משפטיים:** פגיעה בכללי הצדק הטבעי. * **נימוקים עובדתיים:** שינוי מהותי במצב התובע, או הצגת עובדות משמעותיות שלא עמדו בפני הוועדה. * **נטל ההוכחה:** נטל ההוכחה לקיומן של נסיבות יוצאות דופן חל על הצד המבקש להביא ראיות לסתור. 2. **פגמים בהליך המל"ל והשפעתם על היתר הבאת ראיות לסתור:** * **היעדר מידע רלוונטי (פסקה 13):** בתי המשפט התירו הבאת ראיות לסתור כאשר נפל פגם מהותי בהליך המל"ל, ובפרט כאשר הוועדות לא החזיקו במלוא המידע הרפואי הרלוונטי, או שהתיעוד היה חלקי. * **התעלמות מנתונים רלוונטיים:** כאשר ועדה רפואית מתעלמת מנתונים רפואיים רלוונטיים, כגון נתונים סותרים מהליכים קודמים או עבר רפואי רלוונטי, הדבר מעלה ספקות לגבי אמינות קביעתה (פסקה 13, בהסתמך על ע"א 2993/14). * **"עובדות חשובות ומהותיות" (פסקה 14):** יוטב אם בית המשפט יתיר הבאת ראיות לסתור מקום בו "לא עמדו לפני ועדת המל"ל עובדות חשובות ומהותיות בדבר מצבו של הניזוק עובר לתאונה או לאחריה, שעשויות היו להביא את ועדת המל"ל לשנות ממסקנתה". * **הדרישה ל"קשר קונקרטי" (פסקה 14):** מעבר ל"סתם" מידע רפואי עלול, יש להראות קשר קונקרטי בין המידע החסר לבין הליקוי הרפואי. לא כל גילוי של מידע רפואי קודם מצדיק היתר, אלא רק כאשר "לא הונחו בפני הועדה הרפואית עובדות רלוונטיות וחשובות הקשורות במצבו של הנפגע קודם לתאונה או אחריה". * **פגיעה בעקרון חקר האמת (פסקה 15):** היעדר התייחסות לחומר רפואי רלוונטי עלול לפגום בבסיס החלטת הוועדה ובכך לפגוע בעקרון חקר האמת. 3. **יישום על המקרה הנדון (פסקה 16 ואילך):** * **העובדות המצדיקות היתר:** בית המשפט סבור כי מקרה זה הוא "מובהק המצדיק הבאת ראיות לסתור". זאת, משום שהתיעוד הרפואי שצורף על ידי המבקשת (נספח 5 לבקשה) מראה כי למשיבה היו תלונות חוזרות ונשנות בגין עמוד השדרה הצווארי במשך שנים (החל מ-2007), כולל תלונות על כאבים המקרינים לידיים, ומעורבות בתאונה מ-24.3.2018 שבה דווח על כאבי גב תחתון וצוואר. כמו כן, נרשמה הגבלה בטווחי תנועות צוואר בבדיקה מ-17.9.2018. * **רלוונטיות המידע:** בית המשפט קבע כי מידע זה רלוונטי ביותר, שכן אם היה מונח בפני הוועדות, ייתכן והיה בכוחו לשנות את החלטתן. * **מענה לטענת המשיבה:** בית המשפט דוחה את טענת המשיבה כי מדובר ב"רגישות" או "כאבים" בלבד. לדידו, גם מידע כזה אינו גורע מחשיבותו לבחינת המצב הבריאותי הכולל עובר לתאונה הראשונה. * **היעדר חומר רפואי קודם בוועדות המל"ל:** בית המשפט מציין כי "לנספחים של הוועדות לא צורף חומר רפואי כלשהי מעברה של המשיבה, וכי כל החומר הרפואי שנסקר בנספחים הינו לאחר התאונה הראשונה." (פסקה 20). * **מסקנה:** לנוכח החפיפה בין המצב הרפואי הקודם למהות הנכות שנקבעה בגין ההגבלה בעמ"ש צווארי, ובהיעדר חומר רפואי קודם שהוצג בפני הוועדות, נקבע כי מדובר בטעם מיוחד המצדיק התרת הבאת ראיות לסתור. 4. **התוצאה והשלכות (פסקה 21):** * **קבלת הבקשה:** הבקשה להבאת ראיות לסתור מתקבלת. * **מינוי מומחה:** בית המשפט מצא לנכון למנות מומחה בתחום האורתופדי על ידי בית המשפט, לצורך מתן חוות דעת בנוגע לנכות המשיבה בהתייחס לעמוד השדרה הצווארי בלבד, וכן לקשר הסיבתי לשתי התאונות. * **הוצאות:** כל צד יישא בהוצאותיו. * **המשך הטיפול:** התיק מועבר להמשך טיפולו של רשם בכיר לצורך מינוי מומחה. **חידושים משפטיים ודגשים** * **הדגשת גבולות החריג:** ההחלטה מדגימה היטב את הגבול הדק שבין החובה לכבד את קביעות המל"ל לבין הזכות הדיונית להביא ראיות לסתור. הדגש מושם על הצורך ב"עובדות חשובות ומהותיות" ו"קשר קונקרטי" בין המידע החסר לבין הליקוי, ולא על כל פריט מידע רפואי. * **חשיבות התיעוד הרפואי המלא:** ההחלטה מדגישה את חשיבות הצגת מלוא התיעוד הרפואי הרלוונטי בפני הוועדות הרפואיות. היעדר מידע מהותי, במיוחד כזה המעיד על מצב רפואי קודם עם תלונות דומות, מהווה עילה משמעותית להתערבות שיפוטית. * **גמישות שיפוטית למען הצדק:** למרות שהכלל הוא לכבד את קביעות המל"ל, בית המשפט מפעיל שיקול דעת רחב למען עשיית צדק, כאשר הוא מזהה כי הליך קבלת ההחלטות בוועדה היה עלול להיות פגום בשל מידע חסר. * **מיקוד הנכות:** בית המשפט מורה על מינוי מומחה באופן שימוקד רק בנושא עמוד השדרה הצווארי, מה שמצביע על ניסיון לניהול יעיל של ההליך השיפוטי, תוך התייחסות ספציפית לנקודה שהובילה לבקשת הסתירה. **סיכום** החלטת בית המשפט מהווה דוגמה ליישום עקרון הצדק המהותי במסגרת חוק הפיצויים. היתר להבאת ראיות לסתור ניתן כאן לאור העובדה כי מידע רפואי מהותי הנוגע לעברה הרפואי של המשיבה, ובפרט תלונותיה והגבלותיה בצווארה, לא הובא במלואו בפני הוועדות הרפואיות של המל"ל. מידע זה, לטענת בית המשפט, היה עשוי להשפיע על הקביעה בנוגע לנכות הצמיתה שנקבעה, ולכן, לצורך בירור האמת המשפטית והרפואית, התר בית המשפט למבקשת להציג ראיות לסתור, ובמקביל הורה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט.