בב"נ 10833-07-14

תקציר

פסק הדין דן בחוקיותו של צו עצירה מינהלי שהוציאה ועדת תכנון מקומית לחברה ממשלתית המתכוונת לסלול כביש ללא היתר בנייה. החברה טענה כי העבודות פטורות מחובת היתר לפי סעיף 261(ד) לחוק התכנון והבניה, המאפשר למדינה או לגורמים המוסמכים לה לסלול כבישים ללא היתר אם העבודות מבוצעות על פי תכנית מפורטת מאושרת או תכנית מתאר מקומית. בית המשפט בחן האם תכנית המתאר הארצית לפיה התכוונה החברה לבצע את העבודות עומדת בדרישות סעיף 261(ד). נקבע כי התכנית אינה מהווה תחליף ראוי לתכניות הנזכרות בחוק, שכן היא אינה מפרטת דיה, ומכילה פערים משמעותיים שהושארו לקביעת "צוות מלווה" בעל שיקול דעת רחב, ובכך הפרה את עקרונות השקיפות ושיתוף הציבור בהליכי התכנון. כמו כן, הליך הפרסום של התוכנית נמצא לקוי. לפיכך אישר בית המשפט את צו ההפסקה וההפסקה, וקבע כי העבודות טעונות היתר בנייה, שלא היה בידי החברה. לבסוף, דן בית המשפט בהוצאת שני צווי הפסקה והפסקה רצופים על ידי הוועדה המקומית וקבע כי בנסיבות החריגות של המקרה, הוועדה יכולה להוציא צו שני עם פקיעת הצו הראשון, שכן קיימת הסכמה משתמעת בין הצדדים לנהל משא ומתן בתום לב במקום לפנות לבית המשפט.