ע"א 6952/15

תקציר

המקרה דן בפרשנותה הראויה של פקודת מס הכנסה ותחולתה על הכנסותיו של בעל שליטה או נותן שירותים מחברה. הפקודה המדוברת פורסת את רשת המס על הכנסותיהן של שלוש קבוצות אנשים: עובדים, נותני שירותים ובעלי שליטה. הדיון נסוב סביב הגדרת נותן שירות והאם המונח חל על דירקטור בחברה שהכנסתו מהווה תמורה עבור השירותים שהוא מספק לחברה. בית המשפט בוחן את לשון החוק, את כוונת המחוקק העומדת מאחוריו ואת הפסיקה הנוגעת לסוגיה, ומגיע למסקנה כי ההכנסה המתקבלת על ידי דירקטור מאופציות בלתי סחירות שהוקצו לו בתמורה לעבודתו בחברה אכן מהווה "מתן שירותים" כאמור בפקודה. לפיכך, יש לחייב הכנסה זו במס על פי הפקודה. פסק הדין דן בקצרה גם בתיעוד דיוני שומת המס ומדגיש את חשיבותם, אם כי מציין כי היעדר תיעוד כזה אינו מצדיק פסילת הראיות שהוצגו על ידי רשויות המס. לבסוף, בית המשפט מחליט כי יש לקבל את הערעור, ולמסות את הכנסות המשיב מהקצאת אופציות במועד המימוש כהכנסה, ובמועד המכירה כרווח הון.