ע"א 3547/06

תקציר

הכרעת הדין סובבת סביב שתי מחלוקות מקדמיות בנוגע לעיתוי הערעור ולקבילות ראיות מבדיקת פוליגרף. המחלוקת הראשונה נוגעת למועד הגשת הערעור נגד הפניקס, משיבה נוספת. בית המשפט קבע כי הערעור אכן הוגש בתוך פרק הזמן הנדרש, שכן הוא הוגש לאחר פסק דין חלקי שלא השלים את עבודת בית המשפט. משכך, היה מוצדק לצרף את הפניקס כמשיב, וגם הערעור על הפניקס נדון במועד. המחלוקת המקדמית השנייה נוגעת לראיות בדיקת הפוליגרף שהציגה הפניקס. בית המשפט קבע כי תוצאות בדיקת הפוליגרף אינן קבילות כראיה משום שלא התקיימו הפרמטרים של הבדיקה. באופן ספציפי, הבדיקה נחתמה על ידי בעל הרכב אך לא על ידי הנהג, והאחרון לא היה מודע להשלכות הבדיקה. בכך אישר בית המשפט את החלטת בית משפט קמא וקבע כי הפניקס אינה יכולה להסתמך על בדיקת הפוליגרף. לגופו של עניין, מצא בית המשפט כי בית משפט קמא קבע קביעות עובדתיות סותרות באשר לעיתוי התאונה ולתשלום תעודת ביטוח. בית משפט קמא אמנם מצא כי התעודה שולמה בשעה 17:29, אך לא קבע את מועד התאונה המדויק. עם זאת, מתוצאות פסק הדין משתמע כי התאונה אירעה לפני תשלום התעודה. בית המשפט ציין כי ממצאים סותרים אלה אינם יכולים לעמוד וכי נטל ההוכחה לבסס את עיתוי התאונה מוטל על הפניקס. בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו והגיע למסקנה כי התאונה אירעה בסביבות השעה 18:00, לאחר תשלום תעודת הביטוח הזמנית. עיקרי הראיות כללו את עדויות אביו של התובע והנהג, שנכחו במהלך הדיון, וכן מסמכים רפואיים ומועד אשפוזו של התובע בבית החולים. מאחר ולהפניקס ניתנה הזדמנות לזמן עדים נוספים ולהציג ראיות נוספות אך בחר שלא לעשות כן, קיבל בית המשפט את גרסת התובע לאירועים. על יסוד ממצאים אלה קבע בית המשפט כי יש לפטור את קרנית, המערערת, מאחריות, ותחת זאת, על הפניקס לשאת באחריות לפיצוי התובע בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה. בנוסף, בית המשפט הורה להפניקס לפצות את קרנית בגין הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין שנגרמו לה במסגרת הערעור, שנקבעו בסך כולל של 8,000 ₪, וכן לשלם למשיבים את הסכומים הנקובים. ההחלטה גם פירטה את פירעון כל ההפקדות שבוצעו על פי פסק הדין הקודם. לבסוף, בית המשפט הבהיר כי פסק הדין יוגש לעורכי הדין של הצדדים, וכל הפיקדון יוחזר לספקיהם.