ע"א 1910/07

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת בדבר סיווגה של חלקת קרקע בכפר מעש, המוחכרת על ידי המערערת. המערערת טענה כי יש לסווג את הקרקע כ"אחוזה", ואילו המשיבים מינהל מקרקעי ישראל והקרן הקיימת לישראל סיווגו אותה כ"חוות עזר". בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק תחילה לטובת המערער, אך לאחר ערעור של המשיבים החזיר בית המשפט העליון את התיק לבית המשפט המחוזי למתן פסק דין חדש. לאחר מכן הוציא בית המשפט המחוזי פסק דין חדש, וקבע כי הקרקע "אינה עונה – ומעולם לא ענתה – על ההגדרה של 'אחוזה חקלאית'". המערערת ערערה על פסק דין חדש זה, בטענה כי בית המשפט המחוזי חרג מסמכותו ופגע ביעילות המשפטית ובעקרון סופיות הדיון. עם זאת, בית המשפט העליון דחה טענה מקדמית זו ומצא כי בית המשפט המחוזי רשאי לשנות את החלטתו הקודמת לאחר בחינה מחודשת של חומר הראיות. לגופו של עניין, הסכים בית המשפט העליון עם סיווגו של בית המשפט המחוזי את הקרקע כ"חוות עזר". נמצא כי הראיות מלמדות כי הקרקע תמיד טופלה כחוות עזר וכי הגורמים הרלוונטיים ראו בה כזו. בנוסף, גודל הקרקע – 2.5 דונם – תאם את סיווגה של חוות עזר ולא של אחוזה. בית המשפט דחה גם את טענתו החלופית של המערער לפיה הוא זכאי לרכוש קרקע נוספת מהאגודה השיתופית המשיבה כדי להשלים את חלקתו הנוכחית ולהפוך אותה לנחלה. הראיות הראו כי לאגודה השיתופית לא היו קרקעות נוספות להקצות וכי כל הבטחה לספק למערערת קרקע ניתנה לפני עשרות שנים ואינה תקפה עוד. השופטת א' חיות כתבה את פסק הדין, עליו הסכימו השופטים א' גרוניס וי' דנציגר. הערעור נדחה, וכל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.