ע"א 9341/17

תקציר

השאלה המרכזית בערעורו של מנדלסון היא האם עילות התביעה לפי סעיפים 355(א) ו-286 לפקודת החברות התיישנו עם הגשת בקשה 33 על ידי המפרק. בית המשפט קבע כי עילות התביעה נגד מנדלסון לפי סעיפים אלה התגבשו לפני מתן צו הפירוק, ותקופת ההתיישנות על תביעות אלה החלה כאשר התקיימו שלושה תנאים: היווצרות עילת התביעה, ידיעת התובע על העילה וקיומה של סמכות התביעה של התובע. הדיון התמקד במועד התגבשותה של עילת התביעה, כאשר המערערת טענה כי היא התרחשה עם הגשת בקשת הפירוק, ואילו המשיב טען כי היא התרחשה בעת מתן צו הפירוק. בית המשפט הסכים עם המערערת בקובעו כי עילות התביעה לפי סעיפים 355(א) ו-268 נוצרות עם תחילת הפירוק, שבמקרה של פירוק שלא מרצון, הוא מועד הגשת בקשת הפירוק, ולא מועד מתן הצו. באשר לערעור המפרק, שטען כי שגה בית המשפט המחוזי בקובעו כי בקשה 34 אינה מתאימה לבירור באמצעות בקשה למתן הוראות, דחה בית המשפט את הערעור. בית המשפט המחוזי קבע כי בירור בקשה 34 יחייב הכרעה במספר מחלוקות עובדתיות מורכבות ודיון רגיל יהיה הליך מתאים יותר. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה. השופטת ד' ברק-ארז והשופט מ' מזוז הסכימו עם ההחלטה.