ת"א 63247-10-20

תקציר

התובעת, חברה המייבאת חלקי מחשב, תבעה את הנתבע, רואה חשבון שעבד בחברה, על כך שהחזיר לה כספי הלוואה שקיבל ממנה. הנתבע טען כי הכסף היה למעשה תשלום עבור עבודתו, ולא הלוואות, ועוד טען כי יש לדון בתיק בבית הדין לעבודה שכן הוא מצוי בתחום סמכותו. התובע טען כי אין לקבל את טענת הנתבע בדבר סמכות השיפוט שכן היא הועלתה מאוחר מדי בהליך. עם זאת, בית המשפט החליט כי סוגיית הסמכות נגזרת מעקרון החוקיות ויש להתייחס אליה. בית הדין קבע, כי מאחר שקיומם של יחסי עבודה בין הצדדים בעת ביצוע העסקה היה שנוי במחלוקת, והבהרת עניין זה מצויה בסמכותו הבלעדית של בית הדין לעבודה, יש לדון בתיק שם. עוד ציין בית הדין כי עילת התביעה, כפי שנטענה על ידי התובעת, מקורה ביחסי העבודה בין הצדדים. לפיכך, התביעה הייתה עשויה להידחות על מנת שניתן יהיה להגישה מחדש לבית הדין לעבודה, אך תחילה ניתנה לצדדים הזדמנות לטעון האם יש לדחות או להעביר את התביעה. אם הצדדים לא היו מגיבים, התביעה הייתה נמחקת ללא כל צו להוצאות.