עת"א 36314-03-12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לעתירה שהגיש אסיר מהרשות הפלסטינית בבקשה לשחרור מוקדם על תנאי. העותר, שאין לו הרשעות קודמות, נידון ל-12 חודשי מאסר בגין כניסה לישראל שלא כדין, פריצה לרכב, גרימת נזק וגניבתו. ועדת השחרורים דחתה את בקשת העותר, תוך שהיא מציינת את אופי העבירות כאינדיקציה למסוכנותו לשלום הציבור. החלטת הדירקטוריון התבססה על פסיקה קודמת במקרה דומה. בא כוח העותר טען כי הוועדה לא נתנה משקל מספק להיעדר עבר פלילי של העותר ולנסיבות אישיות אחרות. מנגד, ביקש בא כוח המשיב לדחות את העתירה וטען כי לא התקיימו התנאים להצדקת ההתערבות בהחלטת ועדת השחרורים. בית המשפט, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, קבע כי אמנם אין עילה להתערב בהחלטת המועצה, אך היא פגומה ואינה מוסברת, במיוחד בכל הנוגע למסקנה בדבר מסוכנותו של העותר לציבור. לפיכך, מוחזר העניין לוועדת השחרורים לדיון נוסף ולהחלטה חדשה, מבלי להביע דעה לגופו של עניין. פסק דין זה ניתן ללא משוא פנים, והדיון יתקיים שוב, הפעם עם הסבר מקיף יותר להחלטה.