עש"א 23869-09-23

תקציר

ההחלטה במקרה זה קובעת דחיית ערעור על פסק דין אזרחי, בהתאם למסקנות הרשם והממונה. המערער טען כי ברשותו פסק דין המאשר כי אינו נפקד וביקש למחוק הערת אזהרה; עם זאת, המשיב הטיל ספק בלגיטימיות פסק הדין בשל סימני שאלה שונים סביבו. יש לציין כי ניסיונותיו של המערער לאשר את פסק הדין נדחו שוב ושוב בנימוק של חשד משמעותי ואי התאמות פרוצדורליות, כפי שהותוו בהחלטות בית המשפט מפברואר עד יולי 2023. בית המשפט הדגיש חששות בולטים, כגון היעדר כל הגנה שהוגשה בתביעה האזרחית המקורית, אותנטיות לא מאושרת והיעדר זיהוי חתימת השופט על פסק הדין, וחוסר מודעות מצד הנתבעים להליך ולתוצאותיו. אכן, רשויות המדינה ציינו כי השתלשלות האירועים הנוגעת לפסק הדין מעוררת שאלות מהותיות, המעוררות שיקולים של אפשרות לפסול את פסק הדין שניתן בהעדרם. הימנעותה של המערערת מלאכוף את פסק הדין במשך למעלה מ-18 שנה מקשה עוד יותר על קיומו. בנוסף, סוגיות הנוגעות לזיהוי הבעלות במקרקעין נותרו בלתי פתורות, כאשר המערער אינו יכול לבסס את טענתו כי הוא קשור לבעל הקרקע הרשום איברהים מוסא, עניין שלא נדון בהליך הערעור בשל אי הדיון בו קודם לכן. ככלל, בית המשפט אישר כי פעולות הרשם והממונה משקפות גישה נכונה של שיקול דעת, בהתחשב באופיו השנוי במחלוקת של פסק הדין ובהקשר הרחב יותר של זכויות במקרקעין. לבסוף, הורה בית המשפט למערערת לכסות את הוצאות המשיב בסך 15,000 ₪, לאור ההתקשרויות הפרוצדורליות הממצות. פסק הדין מדגיש זהירות שיפוטית ויושרה פרוצדורלית, במיוחד בפסקי דין היסטוריים המשפיעים על זכויות קניין.