המ"ש 2757-02-25

תקציר

להלן תמצית פסק הדין: עאמר עתילי, המבקש, הואשם בעבירת מהירות שתועדה במצלמה ביום 25.2.2022. הטענה נגדו הייתה שהוא נהג במהירות של 74 קמ"ש באזור של 50 קמ"ש. אטילי טען כי לא נהג ברכב באותה עת ולא היה מודע לדו"ח העבירה. הרכב היה רשום על שמו אך הוא לא השתמש בו; אדם נוסף, מר אטילי 212105332, היה הנהג בפועל. עוד טען אטילי כי נודע לו על הדו"ח רק כשביקר במשרד הרישוי. בתוך כך, טענו המשיבים - מדינת ישראל ומשטרת ישראל - כי הודעת קנס נשלחה לאטילי ביום ביצוע העבירה ונחתמה על ידו, כלומר הוא היה מודע להליך. בית המשפט צידד במשיבים וקבע כי המבקש לא סיפק הצדקות תקפות לבקשתו למשפט מאוחר, שהוגשה שנתיים וחצי לאחר ביצוע העבירה. השופט החליט כי חזקת המסירה עומדת בעינה, והמבקש אכן קיבל את הדוחות. יתר על כן, השיהוי המשמעותי בהגשת הבקשה פעל נגד אטילי. בית המשפט הדגיש את הצורך בסופיות בדיונים וקבע כי האינטרס הציבורי במקרה זה גובר על נסיבותיו של אטילי. לפיכך, הבקשה להארכת מעצר נדחתה.