ת"א 15096-10-09

תקציר

פסק הדין מקבל את התביעה נגד המנהל האזרחי, הוועד המקומי וחברת יפרח, ודוחה את התביעה נגד עיריית יקנעם, עו"ד חמיס ורגינה ורפאל יפרח. בית המשפט מצא כי המנהל האזרחי, שבבעלותו הקרקע שעליה נבנה בית התובעים, לא וידא כי יפרח היה מודע לגבולות החלקה. הוועדה המקומית, שהוציאה את היתר הבנייה, התרשלה בהסתמכות על התוכנית שהגיש יפרח, שלא אפשרה את גילוי הפלישה. יפרח, שבנתה את בית התובעים, התרשלה בהגשת תכנית עם פלישה לחלקה הצמודה ובבניית הבית בפלישה כזו. בית המשפט מטיל 60% אחריות על יפרח, 25% על המינהלת ו-15% על הוועדה המקומית, ביחד ולחוד. התובעים אינם אשמים בכך שלא גילו את הפלישה בעת רכישת הדירה. באשר לנתבעים האחרים, קבע בית המשפט כי לעירייה לא הייתה חובה לבחון את תכנית הבנייה ולא היה עליה לגלות את הפלישה. עו"ד חמיס לא התרשל בכך שלא גילה את הפלישה, והעיכוב ברישום לא גרם לתובעים נזק. אין סיבה להטיל על רגינה ורפאל את האחריות לנזקים שנגרמו על ידי יפרח, שלה אישיות משפטית נפרדת כחברה בע"מ. אשר להודעות הצד השלישי, בית המשפט מקבל את הודעתו של יפרח נגד לבנברג תכנון והנדסה ואפרים לבנברג, המודד שנשכר על ידי יפרח. בית המשפט קבע כי לבנברג התרשל בהגשת תכנית שמנעה את גילוי הפלישה וכי היה עליו לגלות ולמנוע את הטעות. על לבנברג לשפות את יפרח בגין חלקה בפיצוי התובעים. בית המשפט דוחה את הודעת הצד השלישי של המינהל נגד יפרח והודעת צד ג' של עו"ד חמיס. התובעים זכאים לפיצוי בסך 575,000 ₪ מהמינהל, הוועד המקומי ויפרח, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. סכום זה ישולם תוך 30 יום. על לבנברג לשפות את יפרח בתוך 30 יום.