ת"א 22608-11-15

תקציר

התובע, עובד הנתבעת, נפגע בעינו במהלך תאונת עבודה. הוא תבע את הנתבע על רשלנות, ותבע פיצויים. השופט מצא כי נסיבות התאונה שונות מטענות התובע. התובע לא היה עובד תחזוקה אלא מנהל, והוא לא התבקש להזיז מפסק במסגרת עבודתו. במקום זאת, הוא סייע בהתנדבות לעובד תחזוקה, ניסים אסידו, שקיבל את המשימה, בשל חוסר יכולתו של אצ'ידו לבצע אותה לבדו. עוד קבע השופט כי הממונה על התובע, אסידו, לא סיפק לו כלים בלתי מספקים כנטען. גרסת התובע לאירועים נמצאה כמצג שווא. השופט קבע כי הן הנתבע והן התובע אחראים לתאונה. הנתבע לא דאג לסביבת עבודה בטוחה, והתובע ביצע עבודות שלא היה מיומן בהן, ללא שימוש בציוד מגן. האחריות התחלקה שווה בשווה בין שני הצדדים. לתובע יוחסו 50% אשמה תורמת. השופטת העריכה את הנזקים, לרבות אובדן הכנסות בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, סיוע מצד שלישי וכאב וסבל. סך הנזקים חושבו ב-227,500 שקל. בניכוי דמי ההשתתפות של התובע (50%) ודמי הביטוח הלאומי (29,000 ₪), נקבע הסכום לתשלום על 84,750 ₪. הנתבע חויב לפצות את התובע בסכום זה, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין, עד ליום 5.2.2022.