ע"פ 55076-10-12

תקציר

בית המשפט החליט שלא לאפשר לנאשם לחזור בו מהודאתו, שכן מקרה זה אינו נופל בנסיבות החריגות הנדרשות בחוק לשם כך. הנאשם הודה באחריותו לענייניה הכספיים של חברתו והודה בכך בבית המשפט. אין כל אינדיקציה לכך שההודאה נגבתה שלא מרצון או שלא כדין. חלק מהאישומים שהוגשו נגד הנאשם נגעו למחדליו האישיים בהגשת דוחות, עליהם הוא אינו יכול להתנער מאחריות. באישומים הנוגעים לכשלי החברה, החוק מחייב את הנאשם להוכיח כי העבירה בוצעה ללא ידיעתו וכי נקט אמצעים סבירים למניעתה, דבר שלא עשה. בית המשפט לא מצא פגם בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר ודחה את הערעור על פסק הדין. גם הערעור על גזר הדין נדחה, שכן בית המשפט מצא כי העונש מידתי ביחס לעבירות שבוצעו, במיוחד לאור עברו הפלילי הקודם של הנאשם בעבירות דומות ומשך הזמן שההליכים נמשכו. לנאשם היה די והותר זמן לתקן את מחדליו, אך לא עשה כן. חומרת עבירות המס ועברו של הנאשם מביאים לכך שהעונש שהוטל, אף שהוא חמור, מוצדק. הנאשם נדרש להתייצב בכלא ניצן כדי להתחיל לרצות את עונשו במועד הנקוב.