דב"ע מח/11 - 0

תקציר

פסק הדין עוסק בתביעת פיצויים של עובד בחברת משאבות סלע שחלה בשל תנאי עבודה ירודים. השאלה העיקרית במקרה זה הייתה האם מחלתו של העובד נגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה, כלומר סדרה של פגיעות קלות חוזרות ונשנות שנגרמו לאורך זמן במקום העבודה. בית הדין האזורי הכיר תחילה במחלתו של העובד כתאונת עבודה וקיבל את חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, ד"ר דוידסון, שייחס את המחלה לתנאי העבודה. חוות דעתו של ד"ר דוידסון נתמכה על ידי מומחה אחר, ד"ר קשיפוב. המוסד לביטוח לאומי (המוסד) ערער על החלטה זו, וטען, בין היתר, כי שגה בית המשפט בכך שדחה את עדותו של מנהל המפעל ולא קבע את הרכבו המדויק של השמן המשמש את העובד. עם זאת, המשנה לנשיא בית הדין לעבודה דחה את טענות המוסד כבלתי מבוססות ואישר את החלטת בית הדין האזורי. בנוסף, קבע המשנה לנשיא כי על המוסד לשלם לעובד כפל הוצאות המשפט המקובלות, בסך 2,200 שקל. הערעור שכנגד על קביעת דרגת הנכות של העובד והוצאות ריאליות נוספות נדחה.