ע"פ 608/07

תקציר

שני ערעורים נדונו יחדיו בנוגע לעונשם של שני קטינים ילידי 1991. שניהם הורשעו בניסיון לביצוע מעשה סדום בקטין בנסיבות מחמירות, התעללות בקטין, תקיפת קטין ואיומים. על המערער הראשון נגזרו 24 חודשי מאסר בפועל ו-24 חודשי מאסר על תנאי, ואילו על המערער השני נגזרו 30 חודשי מאסר בפועל ו-24 חודשי מאסר על תנאי, לצד 4 חודשי מאסר על תנאי נוספים. בית המשפט עיין בתסקיר שירות המבחן לנוער בנוגע לרקע של המערערים, אשר התאפיינו הן במצוקות והן בבעיות התנהגות. בית המשפט שגזר את הדין איזן בין הענישה לטיפול, ושקל את נסיבותיהם האישיות של המערערים ואת חומרת העבירות, ובסופו של דבר הטיל את העונשים האמורים. בערעורים נטען כי נסיבות חייהם החריגות של שני המערערים לא נשקלו דיים, וכי העונשים אינם מידתיים. עם זאת, בית המשפט מצא כי חומרת הפשעים גוברת על הגורמים המקלים, וכי עונשי המאסר בפועל צריכים לעמוד. עם זאת, בית המשפט קיבל את הערעורים על המאסר על תנאי ומצא אותם חמורים מדי. עונשי המאסר על תנאי תוקנו כדי להימנע מענישה בלתי מידתית. בית המשפט הדגיש את הצורך בתכנית טיפול ושיקום למערערים עם שחרורם, בהשתתפות שירות המבחן לנוער, שירות בתי הסוהר והרשות לשיקום האסיר. עוד הדגישו השופטים כי על המערערים עצמם לשתף פעולה עם רשויות הטיפול כדי שתהיה תקווה לעתיד טוב יותר. בהתאם לכך, הערעורים התקבלו באופן חלקי, תוך התיקונים לעונשי המאסר על תנאי שפורטו לעיל.