ת"פ 8749-03-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי של גזר הדין בת"פ (שלום ראשל"צ) 8749-03-24 **מדינת ישראל נ' קדוש**, על בסיס הנתונים שהוצגו: ### 1. רקע עובדתי ומשפטי הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של היזק לרכוש במזיד, איומים וחבלה במזיד ברכב. המעשים כללו התפרעות בבית עסק, איומים על בעלת המקום, והסבת נזק כבד לניידת משטרה במהלך מעצרו. לחובת הנאשם עבר פלילי הכולל עבירות אלימות, ובכלל זה מאסר על תנאי בר-הפעלה. ### 2. עקרונות ושיקולים מרכזיים בגזר הדין בית המשפט יישם את הוראות תיקון 113 לחוק העונשין, תוך שימת דגש על העקרונות הבאים: * **הלימה ואכיפת שלטון החוק:** בית המשפט הדגיש כי המעשים פגעו בערכים מוגנים מרכזיים: שלמות הגוף, שלוות הנפש, קניין וסמכות רשויות האכיפה. האירוע המתואר כ"מסכת בריונות" (ניתוק אינטרקום, איומים בשריפה, השחתת ניידת) מבטא זלזול בוטה בשלטון החוק, דבר שחייב ענישה מוחשית. * **הקשר ההדוק בין האישומים:** בית המשפט קבע כי מתקיים קשר הדוק בין האישומים השונים (האירוע בספא וההתפרעות בניידת), ולפיכך יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד למכלול המעשים, בהתאם להלכה הפסוקה (ע"פ 4910/13). * **כישלון הליך השיקום:** זהו נדבך מרכזי בשיקולי הענישה. בית המשפט נתן משקל מכריע לתסקירי שירות המבחן, אשר הצביעו על דפוסים אישיותיים בעייתיים, היעדר לקיחת אחריות כנה, מניפולטיביות, וכישלון של הנאשם להשתלב בהליך טיפולי (סירוב לבדיקות שתן/תוצאות לא תקינות). נקבע כי בהיעדר עומק טיפולי, רמת הסיכון להישנות עבירות נותרת גבוהה. ### 3. חידושים ודגשים בפסיקה במסגרת ניתוח מדיניות הענישה (סעיף 37 לגזר הדין), בית המשפט הדגים את הפעלת שיקול הדעת השיפוטי במקרים דומים: * **גמישות במתחם הענישה:** בית המשפט הבהיר כי קביעת המתחם אינה פעולה אריתמטית, אלא כוללת "מרחב גמישות" המגלם מדיניות ערכית. למרות פסיקות קודמות שאפשרו ענישה בדרך של עבודות שירות במקרים של עבירות איומים והיזק לרכוש, בתיק זה בחר בית המשפט להחמיר נוכח חומרת האירוע והתנהגות הנאשם כלפי רשויות האכיפה (השבתת הניידת). * **חוסר באפקטיביות של הרתעה קודמת:** בית המשפט ציין בגלוי כי המאסר המותנה שהיה תלוי נגד הנאשם לא הרתיע אותו מביצוע עבירות דומות, דבר שהצדיק את הפעלתו המצטברת של המאסר המותנה. ### 4. סיכום הענישה בית המשפט החליט להטיל עונש מאסר בפועל (סך כולל של 12 חודשים, המשלב מאסר בגין התיק הנוכחי והפעלת מאסר מותנה), לצד רכיבי ענישה נלווים (פיצוי למתלוננת, קנס ופסילת רישיון). **מסקנה משפטית:** גזר הדין מדגים את הכלל לפיו כאשר עבריין מפגין דפוסי אלימות כרוניים, אינו מגלה אמפתיה לנפגעי עבירה, ומחמיץ הזדמנויות שיקומיות (היעדר שיתוף פעולה עם שירות המבחן), יגבר השיקול של **גמול והרתעה** על פני שיקולי השיקום. השחתת רכוש משטרתי (הניידת) נתפסה כחומרה יתרה, המבטאת היעדר מורא מפני רשויות החוק, מה שסגר את הגולל על האפשרות להסתפק בעבודות שירות.