עמ"ש 8528-02-22

תקציר

פסק הדין מפרט את ההליכים המשפטיים וההכרעה בתביעה למזונות ילדים והוצאות טיפול רגשי בילד קטין. התביעה הוגשה על ידי המערערת, אחת מאמהות הילד, כנגד המשיב, האם השנייה, בעקבות פרידתם. בית משפט קמא דחה את תביעת המזונות, והביא את המערערת לערער על ההחלטה. ערכאת הערעור קיבלה את הערעור בחלקו, וקבעה כי על המשיב להשתתף בעלות מחצית מהוצאותיו הרפואיות החריגות של הקטין שאינן מכוסות על ידי קופות החולים, לרבות טיפולים רגשיים, פסיכולוגיים ופסיכיאטריים, ממועד הגשת התביעה. הוצאות עבר אלה, שהצטברו עד למתן פסק הדין, היו אמורות להיות משולמות ב-20 תשלומים חודשיים שווים. באשר למזונות, הסכימה ערכאת הערעור עם גישתו של בית משפט קמא, אשר קבע כי על שתי האימהות לשאת באחריות למזונות ילדיהן שנולדו מתוך קשר הנישואין ביניהן. מאחר שהמשיבה כבר נשאה בהתחייבויות כספיות אחרות לצרכיה של הילדה, מצא בית משפט קמא כי הכנסתה הפנויה דומה לזו של המערערת לאחר שהביאה בחשבון את הוצאותיה של המערערת עבור הילד. לפיכך, נותרה ערכאת הערעור על החלטת בית משפט קמא שלא להטיל על המשיב תשלומי מזונות נוספים. ערכאת הערעור התייחסה גם להוצאות המשפט, וקבעה כי מאחר שתביעתה של המערערת התקבלה באופן חלקי, על כל אם לשאת בהוצאותיה ובהוצאות עו"ד בגין הליכי המשפט והערעור. השופטת עינת רביד והשופט נפתלי שילה הסכימו עם פסק דינו של המשנה לנשיא.