ת"א 30989-08-18

תקציר

בסכסוך על תאונת דרכים, בית המשפט לא מצא רשלנות תורמת מצד התובע, שפנה שמאלה בצומת בעוד הנתבע נסע מולו וחצה את הצומת באור אדום. הנתבעים טענו כי התובע היה צריך להבחין ברכבם מתקרב ולהימנע מהתאונה. עם זאת, בית המשפט קבע כי התנהגותו של התובע הייתה סבירה, שכן הוא כבר היה באמצע הצומת והיה זה חריג עבורו להביט ימינה. באשר לנזקים, בית המשפט הכיר בזכותה של התובעת לבחור באופציית ההשבה אך ציין כי יש לעשות זאת בתום לב. מאחר שבחירתו של התובע לתקן את רכבו הייתה בלתי סבירה והעשירה אותו שלא בצדק על חשבון הנתבעת, קבע בית המשפט כי הנתבע יהיה אחראי רק להפרש שבין שווי הרכב לפני התאונה לבין שווי שרידיו, בצירוף הוצאות והפסדים נוספים בסך של 176,723 ₪. סכום זה ישולם בנוסף לסכום הבלתי מעורער של 115,569 ₪ שכבר שולם על ידי הנתבעת. כמו כן פסק בית המשפט לתובע הוצאות משפט בסך 4,400 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪. כל צד אחראי להוצאות הנוספות שלו.