ת"מ 57126-02-14

תקציר

המבקש הגיש תביעה נגד המשיב, בטענה כי לא התאימו את סכומי התשלום כנדרש בחוק כאשר ירד מדד הסכומים לתשלום. המשיב הכחיש את הטענות ואף הגיש הודעת חדלות פירעון, בה הצהיר כי הפסיק את פרקטיקת הגבייה הבלתי חוקית הנטענת. לאחר מכן ביקש המבקש שכר טרחה ושכר טרחה עבור בא כוחו. בית המשפט שקל את טענות הצדדים והחליט לפסוק למבקש 2,000 ₪ כגמול ו-10,000 ₪ עבור שכר טרחת עורך דינו, לצד 1,500 ₪ עבור חוות דעת שהוכנה על ידי רואה חשבון. ההחלטה התקבלה על בסיס מספר גורמים, ובהם התועלת לחברי הקבוצה וחשיבותה הציבורית של התביעה, כמו גם הודאתו של המשיב בנושא, למרות הכחשה. בית המשפט שקל גם את היעדר הבקשה המוקדמת ומצא כי אין בה כדי להצביע על חוסר תום לב מצד המבקש. בנוסף, בית המשפט התחשב בסכום הכרוך בפעולת הגבייה הבלתי חוקית, שהוערך בכ-133 אלף שקל, וקבע כי סכומי הגמול ושכר הטרחה המבוקשים מופרזים. השימוש הנטען של המשיב ב"העתק-הדבק" לכתבי טענות בהליכים דומים אחרים השפיע אף הוא על ההחלטה בסכומים. בסופו של דבר, בית המשפט הורה על התשלומים לאחר שלקח בחשבון את כל הנסיבות והשיקולים. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים וניתנה ביום 30.10.2014.