עמ"נ 18654-02-15

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור שדן בבקשה להארכת אשרת עבודה של מטפל זר מטעמים הומניטריים. המערער, אזרח ישראלי במצב בריאותי לקוי, טען כי ההחלטה לדחות את הבקשה לא הייתה מנומקת כראוי, וכי הליך הבקשה היה לקוי. בית המשפט מצא כי ההחלטה אכן מנומקת, וכי הבקשה טופלה כראוי על פי הנוהל הנוכחי. פסק הדין מפרט את הסעיפים הרלוונטיים בחוק הכניסה לישראל, ואת הליך הארכת רישיון ישיבה של עובדים זרים. לפי אלה, הארכות מתאפשרות רק בנסיבות חריגות, והבקשה הנדונה לא עמדה בתנאים הנדרשים. בית המשפט הכיר בקושי שבמצבו של המערער, אך בסופו של דבר החליט שלא להתערב בהחלטה לדחות את הבקשה, ודחה את הערעור. עם זאת, בית המשפט הוציא צו ארעי המאפשר למטפלת להישאר בארץ ארבעה חודשים נוספים, כדי לסייע למערערת למצוא פתרון חלופי. עוד נקבע בפסק הדין כי אף צד לא יישא בהוצאות המשפט.