ע"א 119/05

תקציר

הערעור על פסק דינו של השופט י' כהן מיום 26.12.04 על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה התמקד בדחיית הטענה כי לידתו של המערער א.ח., שאובחן עם ספינה ביפידה, הייתה "לידה בעוולה" בשל רשלנותם הנטענת של המשיבים, לרבות מדינת ישראל, קופת חולים כללית ואנשי רפואה. סוגיה מרכזית הייתה האם קיימת רשלנות באי גילוי המום המולד של א.ח. במהלך ההיריון. אמו של א.ח., שזוהתה בשם פ', לא עברה בדיקת חלבון עוברי או בדיקת אולטרסאונד מערכתית יסודית שעשויה הייתה לזהות את הפגם. בית המשפט בחן חוות דעת רפואיות שונות ומצא כי בדיקות אלו לא היו שגרתיות באותה עת וכי פ' עודכנה אך דחתה את בדיקת חלבון העובר. יתר על כן, בית המשפט קבע כי לא הייתה רשלנות באי ביצוע בדיקות נוספות בהתחשב בנסיבות. בית המשפט הגיע למסקנה כי הריונה של פ', שהוגדר בסיכון גבוה בשל מחלת הלב שלה, לא היווה אינדיקציה לפגיעה בעובר, ולא הוכח בשנת 1990 תקן המחייב בדיקות מערכתיות שגרתיות. בערעור נבחנו מחדש טענות עובדתיות ומשפטיות, אך בית המשפט אישר את ממצאיו של בית משפט קמא ולא אישר כל רשלנות או הפרת חובה מצד המשיבים. מבחינת אמות המידה המשפטיות, בית המשפט לא מצא כל חריגה מהטיפול הרפואי הטיפוסי באותה עת. הערעור עסק גם באי פסיקת הוצאות משפט למשיבים למרות הצלחתם, תוך הפעלת שיקול דעת על ידי בית המשפט בשל נסיבותיהם הקשות של המערערים. בסופו של דבר, כל הערעורים נדחו מבלי שהוטלו הוצאות, תוך שימת דגש על שיקולים אנושיים על פני תוצאות משפטיות מחמירות.