ב"ל 53389-03-20

תקציר

התובעים בתיק זה טענו כי חוו תאונת עבודה בדמות אוטם שריר הלב כתוצאה מוויכוח עם מנהלם. עם זאת, השופט מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענה זו. התובעת לא הציגה כל ראיה אובייקטיבית לכך שאירוע חריג התרחש בעבודה במועד הנדון וכי אירוע זה גרם לאוטם שריר הלב. השופטת ציינה כי גרסתה של התובעת אינה עקבית ומלאת סתירות, וכי השיהוי הרב בהגשת התביעה – כמעט עשרים ושתיים שנה לאחר התאונה הנטענת – מקשה על אימות העובדות. התובעים גם לא דיווחו על התאונה לאף אחד ממנהליהם או רופאיהם באותה עת, דבר שהשופט מצא כבלתי סביר. בסיכומו של דבר, הגיעה השופטת למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה ולכן יש לדחות את התביעה. עוד ציינה השופטת כי השיהוי הניכר בתביעה פגע ביכולתה של הנתבעת לחקור את התביעה באופן מיטבי. לבסוף, מכיוון שמדובר בהליך של ביטוח לאומי, השופט לא הטיל הוצאות, ואיפשר לשני הצדדים את הזכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום.