ת"א 378/98
פסק-דין מחוזי חיפה
תקציר
התובעים, שרכשו דירה מהנתבעת, תבעו פיצוי כספי בגין ההפרש בין שטח הדירה הנקוב בתשקיף לבין שטחה בפועל. כמו כן תבעו פיצויים בגין ליקויי בנייה. בית המשפט קבע כי התשקיף אינו מסמך מחייב, והסקיצה והמפרט הטכני שצורפו לחוזה המכר היו כאלה. מאחר שלא נמצאה סתירה בין המידות בתוכנית המכר לבין מידות הדירה בפועל, דחה בית המשפט את התביעה בדבר הפרש השטח. השופטת אימצה את חוות דעתו של מומחה בית המשפט לליקויי הבנייה, אך הפחיתה את סכום הפיצוי שתבעו התובעים, דבר שהמומחה ראה כמוגזם. השופט הורה לנתבעת לפצות את התובעים בגין הליקויים שהוכחו, מתוך הנחה שהעבודה תבוצע על ידי הנתבע ולא על ידי קבלן חיצוני. סכום זה, יחד עם סכום עוגמת הנפש, יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין. כמו כן הורה בית המשפט לתקן את הרישום בטאבו כך שיתאים למצב בפועל, בכל הנוגע למסדרון הכניסה, המדרגות, החניות וקיר הגן של דירת התובעים. הגישה לארון החשמל צוינה גם בשרטוט הרישום. לתובעים נשללו סעיפי פיצוי כלליים בגין הצורך להתרחק מהבית במהלך התיקונים, שכן הדבר לא היה מוצדק. כל צד חויב לשלם מחצית משכר טרחת המומחים מטעם בית המשפט, והנתבע חויב לשלם את הוצאות המשפט של התובעים, וכן קנס על סיכומי עורך הדין של הנתבע שלא עמדו בהוראות הניסוח של השופט.
חקיקה מקושרת
ת"א 378/98 זיו בנימין נ' קציר רובינסון חב' לבנין בע"מ, מחוזי (3.4.2000)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.