עמ"ש 3603-04-10

תקציר

פסק הדין עוסק בתביעה שהגיש גבר גרוש (המערער) לביטול או הפחתת תשלומי מזונות לגרושתו ולשלושת ילדיו, תוך ציון שינויים מהותיים ומתמשכים בנסיבותיו. פסק הדין הראשוני, שניתן על ידי השופט בן חמו בשנת 2000, חייב את המערער לשלם מזונות בסך 12,000 ₪ לחודש. על כך הוגש ערעור, ובשנת 2001 פסק השופט שווילי כי על המערערת לשלם 10,200 ₪ לחודש. טענותיו של המערער להפחתת המזונות התמקדו בסירובה של גרושתו לתת לו גט, בהתנהלות הילדים כלפיו ובקשיים הכלכליים שלו עצמו, לרבות לידת בת ממערכת יחסים אחרת ופשיטת הרגל שבאה בעקבותיה. בית משפט קמא דחה את מרבית טענות המערער, אך מצא כי לידת בתו החדשה ופשיטת הרגל היוו שינוי נסיבות מהותי. בית המשפט קבע כי יש להפחית את תשלומי המזונות ב-48 אלף שקל וב-40 אלף שקל בהתאמה. המערער ערער על החלטה זו, בטענה כי שגה בית משפט קמא בכך שלא שקל את מכלול טענותיו. ערכאת הערעור הסכימה עם ממצאיו של בית משפט קמא, אך הרחיקה לכת והפחיתה את תשלומי המזונות בתוספת של 400 ₪ לחודש עבור כל ילד בהגיעו לגיל 15, וב-300 ₪ נוספים לחודש עבור כל ילד ממועד צו פשיטת הרגל. עוד קבע בית המשפט כי חובת המזונות של המערער כלפי גרושתו הסתיימה עם גירושיהם, וקבע לוח זמנים לפירעון חובות העבר שלו, צמוד לפסיקה הראשונית. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם, ונפסק כי כל עוד המערער יעמוד בתשלומי המזונות החדשים ובהחזרי חובות העבר, לא יינקטו נגדו צעדי אכיפה.