עת"א 69937-10-18

תקציר

אסיר, המרצה כעת עונש מאסר של 18 חודשים בגין הונאה באינטרנט, נדחתה בקשתו לשחרור מוקדם על ידי ועדת השחרורים. הוועדה החליטה כי האסיר מהווה סכנה גדולה מדי לציבור, בשל האופי המתוחכם של פשעיו, תכנונם וביצועם לאורך תקופה ממושכת וההפסד הכספי הרב שהם גרמו. האסיר טען כי הוועדה לא שקלה כראוי את סיכויי השיקום שלו או תוכנית שיקום פרטית. עם זאת, בית המשפט מצא כי החלטת המועצה הייתה סבירה, בהתחשב באופי העבירות. גם טענת העותר כי אי השתתפותו בתכניות שיקום בתוך בית הסוהר אינה מוצדקת, שכן הוא מתגורר בשטחים, נדחתה. בית המשפט קבע כי אמנם מדובר בסיבה מוצדקת לאי השתתפותו, אך אין בכך כדי לשנות את העובדה שלא עבר כל הליך טיפולי, ולפיכך הסכנה הנשקפת ממנו לא פחתה במידה מספקת כדי להצדיק שחרור מוקדם. זאת ועוד, בית המשפט אישר את קביעת המועצה כי אין די בתכנית השיקום הפרטית שהוגשה מטעם העותר כדי לשלול את הסיכון. לבסוף, התייחס בית המשפט להתנגדות משטרת ישראל לשחרור מוקדם בשל מקום מגוריו של העותר ולקושי הפיקוח הנובע מכך. בית המשפט אמנם הכיר בכך שמגורים בשטחים אינם צריכים למנוע באופן מוחלט שחרור מוקדם, אך הסכים עם החלטת הוועדה, בהתחשב באופי העבירה ובקשיים בפיקוח אפקטיבי על העותר. משכך, החליט בית המשפט כי אין מקום להתערב בהחלטת ועדת השחרורים ודחה את בקשת האסיר לשחרור מוקדם.