ע"ח 46599-07-18

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעור לשלילת רישיון הנהיגה של המשיב בעקבות כתב אישום שהוגש נגדם בגין עבירה שגרמה לתאונת דרכים קטלנית. על פי סעיף 46ב לפקודת התעבורה, בית המשפט יורה על פסילה עד למתן פסק הדין, ללא צורך בהוכחת ראיות לכאורה, ועל הנאשם מוטל הנטל להוכיח כי נהיגתו אינה מסוכנת. השופט בוחן את הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים. מסקנתם היא כי המשיב לא הצליח להפריך את חזקת המסוכנות, בהתחשב בנסיבות התאונה, בראיות הקיימות לכאורה וברעברו התעבורתי של המשיב. השופטת מדגישה את רשלנות המשיבים, ובעיקר את הימנעותם מנקיטת אמצעים נאותים להבטחת שדה ראייה ברור בעת הנהיגה, דבר שיכול היה למנוע את התאונה. בנוסף, טענת המשיב כי התאונה לא נגרמה באשמתם מתאימה יותר לטענת ההגנה ואינה שוללת את הסכנה הנשקפת מנהיגותם. תוך הכרה בפוטנציאל הפגיעה בעובדי המשיבה עקב שלילת הרישיון, מדגישה השופטת את עליונות האינטרס הציבורי בבטיחות בדרכים. אשר על כן, הערעור נדחה, ורישיונו של המשיב נשלל עד תום משפטם. תקופת שלילה זו עשויה להיבחן מחדש אם המשפט נמשך מעבר לתשעה חודשים.