תמ"ש 61622-05-24

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך בין ארבע אחיות בנוגע לקבורת אמם המנוחה. הסכסוך נובע מפרשנויות שונות לרצונו של המנוח, כאשר שתיים מהאחיות - המשיבות - טוענות לקבורה מוסלמית, והשתיים האחרות - המבקשות - תומכות בקבורה יהודית. השופטת, אפרת שוהם-דליות, פותחת בהתייחסות לסוגיית השיפוט ומציינת כי החלטת בית הדין השרעי בעניין התקבלה ללא בירור זהותו היהודית של המנוח והיעדר גיור. נקבע כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בסכסוך, שכן הוא מהווה עניין אזרחי בתוך המשפחה. שוהם-דליות מדגישה את היעדר חקיקה בישראל בנוגע להליכי קבורה, ומשאירה את העניין להכרעה בדין הדתי ובזכויות יסוד, לרבות הזכות לכבוד האדם. היא בוחנת את זכותו של המנוח לכבוד, את רצונו המשוער של הנפטר ואת כבודם של החיים - במקרה זה, בני המשפחה. נבחנו פסקי דין קודמים במקרים דומים, לרבות חשיבות כיבוד רצון הנפטר ושמירה על זכויות המשפחה. השופט בוחן את נסיבות המקרה ומגיע למסקנה כי המנוחה שמרה על זהותה היהודית, והביעה רצון ברור לקבורה יהודית במסמך כתוב. זאת ועוד, טענת המשיבים כי המנוחה התאסלמה מופרכת בכך שלא שינתה את שמה ולא נישאה רשמית לבן זוגה המוסלמי. השופט מדגיש כי השתייכות דתית ורישום לאום הם גורמים מכריעים בקביעת אופן הקבורה. מאחר ורישומו של המנוח נותר יהודי, היא קבעה כי על הקבורה לכבד את הדת היהודית. כדי לכבד את רצון המשיבים, המנוחה תיקבר בבית קברות יהודי הסמוך למקום מגוריה, ותאפשר לכל הבנות לפקוד את קברה. המבקשים אחראים לכל הוצאות קבורה נוספות. לבסוף, השופט מורה על שחרור מיידי של גופת המנוח ומבטל את הצו הקודם המעכב את הקבורה. פסק הדין נועד לכבד את רצונה של המנוחה, לשמור על כבודה ולמצוא פתרון מאוזן המאפשר לכל הבנות להתאבל ולכבד את זכר אמן בהתאם למסורת הדתית שלהן.