ב"ל 41729-02-20

תקציר

עניינו של בית המשפט נסוב סביב הקביעה האם אירוע מוחי שעבר התובע היווה תאונת עבודה, אשר תזכה אותו בפיצוי מהנתבעת, המוסד לביטוח לאומי. התובע טען כי במהלך עבודתו אירע אירוע חריג, ובפרט ויכוח סוער עם לקוח, מר נקר, על עלות העבודה, אשר גרם לו ללחץ נפשי חריג שהוביל לאירוע המוחי. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי לא היה אירוע כזה וכי גרסת התובע לאירועים סותרת ולא אמינה. השופט בחן ביסודיות את הראיות והעדויות שהוצגו על ידי שני הצדדים. הם הכירו בתקדים המשפטי לפיו תאונות עבודה נקבעות על פי התרחשותו של אירוע חריג, כגון מתח נפשי חריג, הקשור קשר הדוק בזמן לאירוע המוחי. השופט מצא כי גרסאות התובע והעד לאירועים היו עקביות ברובן והסביר את אי ההתאמות לגבי מועד הטיעון באופן משביע רצון. הם שכנעו את בית המשפט כי אכן היה אירוע חריג הקשור לעבודתו של התובע, שגרם לשבץ המוחי. גם הסברו של התובע לאי הזכרת הטענה בפני הצוות הרפואי זמן קצר לאחר האירוע המוחי נחשב סביר, בהתחשב בנסיבות. זאת ועוד, השופטת ציינה כי גרסת הנתבע לאירועים אינה אמינה ואין בה כדי להפריך במידה מספקת את טענות התובע. הם הגיעו למסקנה כי אכן התרחש אירוע חריג במהלך עבודתה של התובעת ביום 8.8.2016, והורו לנתבעת לתת תשובה עד ליום 7.2.2023, בה תסביר מדוע אין לקבל את התביעה, ללא צורך במינוי מומחה רפואי. ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים ותועבר אליהם בהתאם.