ת"פ 46745-10-10

תקציר

השופט זיכה את הנאשם מאשמת החזקה שלא כדין של עוף דורס מוגן, כפי שהואשם לפי סעיפים 8(א)(3) ו-14(א) לחוק הגנת חיות הבר, התשט"ו-1955, מחוסר ראיות מספיקות. הראיות שהוצגו לא היו קבילות שכן הן הושגו שלא כדין. החיפוש ברכושו של הנאשם נערך בהיעדר שני עדים נדרשים שאינם שוטרים או פקחים, כמתחייב בחוק. בעוד הנאשם הודה כי האכיל את הציפור, הודאה זו לבדה לא הספיקה כדי להרשיעו. צו החיפוש בוצע שלא כדין, דבר שפגע בזכותו של הנאשם להליך הוגן. השופט הדגיש את חשיבות ההליך הנכון לביצוע צווי חיפוש, במיוחד במקרה זה בו העבירה לא הייתה חמורה. בנוסף, לא ניתן היה להשתמש בראיות החפץ – הציפור – כפי שהושגו במהלך החיפוש הבלתי חוקי. בהיעדר כל ראיה קבילה שתתמוך באישום, לא נותרה לשופט ברירה אלא לזכות את הנאשם, למרות הודאתו. השופטת גם בחרה שלא להתייחס לטענות הנוספות של הנאשם בדבר אכיפה בררנית והאפשרות להטיל קנס מחוץ להליכים בבית המשפט, שכן מדובר בנקודות שפל. הנאשם זוכה, ובא כוחו, יחד עם הנאשם, עודכנו בהכרעת הדין ובזכותם לערער בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי מרכז.