ב"ל 34782-03-22

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב תובע הטוען כי ספג פגיעה במיקרוטראומה בירכיו עקב עבודתו. התובע טען כי אופי עבודתו כלל תנועות חוזרות ונשנות, לרבות הליכה על קרקע לא אחידה וטיפוס על סולמות, שגרמו לפגיעה. עם זאת, בית המשפט מצא את עדויות התובע והעד בלתי אמינות וסותרות, מה שמעלה תהיות לגבי הנסיבות שהובילו לפגיעה הנטענת. התובע לא הצליח לספק תיאור עקבי וקוהרנטי של היקף הליכתו על שטח לא אחיד או הצורך לעלות במדרגות. השופט הגיע למסקנה כי התובע לא עמד בסטנדרט ההוכחה הנדרש לתביעות מיקרוטראומה, מה גם שהוא הבעלים של החברה ויש להעמיד אותו בסטנדרט ראייתי גבוה יותר. זאת ועוד, אופי עבודתו של התובע לא תמך בטענה כי הוא סבל משורה של פגיעות קלות חוזרות ונשנות. בית המשפט הדגיש כי עבודה פיזית קשה לבדה אינה מהווה פגיעה במיקרוטראומה ודחה את התביעה בשלב העובדתי, בקובעו כי התובעת לא ביססה תשתית עובדתית מיקרוטראומטית. מכיוון שמדובר בתביעת ביטוח לאומי, לא נפסקו הוצאות.