עע"א 311/06

תקציר

העתירה מערערת על החלטת ועדת השחרורים של כלא דמון לשחרר אסיר המרצה עונש מאסר של 34 חודשים בגין עבירות ביטחון. העותר טוען כי ועדת השחרורים שגתה בהחלטתה, דבר שיש בו כדי לסכן את שלום הציבור. בית המשפט לעניינים מנהליים, בהחלטת רוב, מסכים, ומבטל את החלטת המועצה. שופטי הרוב מדגישים את חומרת עבירותיו של האסיר, שבוצעו על רקע אידיאולוגי, ואת היעדר הראיות לזניחתו את האידיאולוגיה המסוכנת. כאשר נטל ההוכחה מוטל על האסיר להצדיק את שחרורו, דעת הרוב גורסת כי ועדת השחרורים לא נתנה משקל סביר לסיכונים הביטחוניים, במיוחד נוכח הזמן הקצר שחלף מאז מעצרו. השופטת וסרקרוג חולקת על כך, ומציינת כי החלטת ועדת השחרורים צריכה לעמוד נעדרת חוסר סבירות או עודף סמכות, דבר שהיא אינה מוצאת במקרה זה. שיקול הדעת המוקנה לוועדה, היעדר מידע שלילי על התנהגות האסיר בכלא, והפוטנציאל לחרטה – כל אלה תומכים בקיום החלטת השחרור.