סע"ש 40266-07-16

תקציר

התובעת, עובדת האגודה השיתופית הנתבעת, תבעה לבטל את פיטוריה, שלטענתה היו בניגוד לחוק הגנה על עובדים בגין חשיפת עבירות בתוך החברה, ומטעמים פוליטיים פסולים. לחילופין, ביקשה זכאויות כספיות הנובעות מעבודתה ומסיום העסקתה. בית הדין מצא כי טענת התובעת כי פיטוריה היו בניגוד לחוק הגנת העובדים לא הוכחה. מהראיות עולה כי הנתבעת לא העסיקה יותר מ-25 עובדים, דבר שהיה תנאי מוקדם להחלת החוק. זאת ועוד, גם הטענות בדבר חוסר סמכות, פיטורים פוליטיים ופיטורים עקב תלונותיה של התובעת לא היו מבוססות. עם זאת, בית הדין מצא פגמים בהליך הפיטורים, דהיינו, אי הצגת פירוט לתובעת את הסיבות לפיטוריה. למרות פגמים אלה, בית הדין קבע כי הפיטורים לא היו שרירותיים. תחת זאת, היא פסקה לתובע 55,000 ₪ כפיצוי על ההליך הפגום, ו-15,000 ₪ נוספים כפיצוי לא ממוני בגין עוגמת נפש. השופטת פסקה גם כנגד תביעת התובעת לזכאויות כספיות שונות על פי צו ההרחבה במגזר החקלאי, שכן התובעת לא עבדה בענף זה. בנוסף, דחה בית הדין את תביעת התובעת לפיצויי פיטורים בשיעור של 150% בשל היעדר ראיות לנוהג זה. במקום זאת, התובעת הייתה זכאית לפיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים, שהסתכמו בסך 387,287 ₪. עם זאת, התובעת סירבה לקבל תשלום זה בעת פיטוריה. לסיכום, בקשת התובעת לבטל את פיטוריה נדחתה, ונפסק לה פיצוי בסך 70,000 ₪ בגין הליך הפיטורים הפגום, לצד 7,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. התובעת שמרה על זכותה לפיצויי פיטורים כאמור. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על החלטת בית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.