עמ"ה 648/02

תקציר

המערערת, חברה פרטית, ערערה על שומות מס הכנסה שהוציא המשיב לשנות המס 1997-2000, בטענה שהן שגויות וחסרות בסיס. השומות התבססו על הערכת שווי של נכסי החברה, שהחברה סברה כי התנהלה שלא כשורה. עוד טענה החברה כי יש להכיר בהלוואה שנטלה אשתו של מנהל החברה, לכאורה לצורך בניית הנכס, וכי יש לראות בנכס יחידה כלכלית הומוגנית. כמו כן, טענה החברה כי בסיס חבות הדיווח שלה צריך להיות בדולרים ולא בשקלים, וכי יש להתיר הוצאות מסוימות בניכויים. החברה לא סיפקה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה, ואילו ראיות המשיב נמצאו אמינות יותר. לפיכך קבע בית המשפט כי עלות הנכס צריכה להתבסס על ההערכה הראשונית, כי ההלוואה לא הוכחה כראוי, כי הנכס אינו יחידה כלכלית הומוגנית, כי חבות הדיווח צריכה להישאר בשקלים, וכי ההוצאות אינן מותרות בניכויים. באשר לנטל ההוכחה, על החברה היה נטל השכנוע שכן השומה לא התבססה על ספרי החברה. לבסוף, ביטל בית המשפט שומה מתוקנת שהוציא המשיב במהלך המשפט וקבע כי השומה המקורית עומדת בעינה. הערעור נדחה, והחברה חויבה לשלם סכום סמלי עבור הוצאות המשפט של המשיב, בצירוף שכר טרחת עורך דין.