עמ"ש 49653-07-20

תקציר

פסק הדין הנדון בתיק זה עוסק בסכסוך רכושי בין שתי אחיות הנובע מצוואת אמן, אשר חילקה ביניהן חלקת אדמה באופן לא שוויוני. המערערים טענו כי החלטת בית משפט קמא לפרק את השותפות באמצעות מכירת החלקה כולה לצד שלישי ומינוי בא כוח המשיב ככונס הנכסים היחיד הייתה שגויה. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור, וקבעה כי מסקנותיו של בית משפט קמא מבוססות היטב בדין ומעוגנות בראיות מהימנות. בית המשפט הדגיש כי תפקידו אינו לדון מחדש בתיק, אלא לבחון מחדש את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. השופטים הסכימו כי פירוק השותפות ראוי בהתחשב בנסיבות, וכי מכירה חלקית של הקרקע אינה ישימה. עוד הסכימו כי די בהסכמת המשיב לחלוקה בעין כדי לפרק את השותפות, אך המערערים לא הסכימו. זאת ועוד, בית המשפט אישר את ממצאי בית משפט קמא בעניין התחשבנות פיננסית והוצאות, ומינוי כונס נכסים יחיד היה מוצדק בשל חוסר תום הלב של המערערים. בסופו של דבר, הערעור נדחה, וצווי עיכוב ביצוע הוסרו, תוך חיוב המערערים לשאת בהוצאות המשפט של המשיב.