הע"ז 24385-02-12

תקציר

הנאשמים הגישו בקשה לביטול כתב האישום נגדם, תוך ציון ארבע טענות מקדמיות: התיישנות, הגנה מפני צדק מחמת שיהוי, הבטחה מנהלית וחוסר תוקף בהליך החקירה. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה לאחר עיון מדוקדק. ראשית, לעניין תקופת ההתיישנות, טען הנאשם כי יש לראות בעבירות עוון, שמשמעותן התיישנות של שנה. בית המשפט דחה טענה זו, תוך שהוא מצטט את סעיף 9(א) לתקשי"ר, הקובע את תקופת ההתיישנות על עבירות על חמש שנים. בית המשפט קבע כי אופי העבירה המיוחסת לנאשם אינו מצדיק תקופת התיישנות קצרה יותר. שנית, נדחתה גם התביעה להגנה מפני צדק מחמת שיהוי. בית המשפט קיבל את טענת הנאשם כי כתב האישום הוגש שנתיים לאחר העבירה הנטענת, אך נמצא כי שיהוי זה היה סביר בנסיבות העניין ולא גרם לנזק בלתי מידתי המצדיק את ביטול כתב האישום. שלישית, הטענות בדבר הבטחה מנהלית וחוסר תוקף בהליך החקירה נחשבו מוקדמות בשלב זה. בית המשפט הסכים כי טענות אלה מחייבות תמונה ראייתית מלאה, אותה ניתן להעריך טוב יותר בשלב ההוכחות של המשפט. הנתבע הוזמן להעלות טענות אלה שוב אז. לבסוף, הגיע בית המשפט למסקנה כי הבקשה לביטול כתב האישום אינה משכנעת ולכן דחה אותה. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויועבר אליהם בהתאם.