רע"א 42641-12-20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של מחלוקת על הבעלות על מקרקעי ציבור ברהט. המבקש, הטוען כי הוא מחזיק במקרקעין המדוברים מאז שנת 1988, מבקש לבטל החלטה של בית משפט השלום באשקלון שדחה את בקשתם לעיכוב ביצוע על צו להוצאת רכושם מהמקרקעין האמורים. נאמר כי המקרקעין המדוברים יועדו להעתקת המבקש על ידי המדינה במועד קודם. החלטת בית המשפט נשענת על מספר נקודות מרכזיות. ראשית, המבקשים לא ביססו כל זכות חוקית במקרקעין ותביעותיהם עמומות וחסרות תימוכין. שנית, בעלותו של המשיב בשטחים אינה שנויה במחלוקת, ואין כל תימוכין בהרחבתו ובפרשנותו האחרונה של המבקש את החזקתם. שלישית, ניתנה למבקש הליך הוגן וזכות לטעון את טענותיו, שהודבקה במקום בולט. בנוסף, מצא בית המשפט כי המשיב פעל מיד עם גילוי הפלישה. מאזן הנוחות נוטה אף הוא לטובת המשיב, במיוחד נוכח האינטרס הציבורי בהגנה על מקרקעי ציבור מפני השתלטות בלתי חוקית. החזקתו של המבקש בקרקע, לרבות כל בנייה שנעשתה לאחרונה, נחשבת לפלישה שבוצעה לאחרונה לפי חוק מקרקעי ציבור, אשר בית המשפט רואה בה גישה בלתי יעילה ובלתי ראויה לפתרון הבעיה. טענות המבקש באשר לעיתוי מתן הצו אינן נתמכות ובית המשפט קובע כי המשיב פעל בסבירות. בסופו של דבר החליטה השופטת לדחות את בקשת המבקש, תוך הדגשת סיכויי ההצלחה הנמוכים של תביעתם והאינטרס הציבורי בקיום החוק. המבקש חויב בהוצאות בסך 7,500 ₪. ההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים ומהווה דחייה גורפת של טענות המבקש.