דב"ע נד/85 - 0

תקציר

המוסד לביטוח לאומי ערער על החלטת בית הדין האזורי לעבודה, וטען כי סעיף 8 לחוק הביטוח הלאומי פוטר "עקרות בית" מדמי ביטוח. המוסד דרש פרמיות מאישה, המכונה המערערת, שחיה כידועה בציבור בתקופה הרלוונטית. המכון טען כי המונח "אישה נשואה" בסעיף 8 חל רק על מי שנישא כדין, ואילו המערערת טענה כי יש לראות בה אישה נשואה על פי הגדרת "אישה" בחוק. בית המשפט העליון דחה את ערעור המכון ופסק לטובת המערער. בית המשפט קבע כי מטרתו של חוק הביטוח הלאומי היא להעניק זכויות שוות הן לנשים נשואות כדין והן לבני זוג ידועים בציבור. כוונת המחוקק העומדת מאחורי סעיף ההגדרות והזכויות המוקנות בחוק תומכות בפרשנות זו. בית המשפט הדגיש כי יש להבין את המונח "אישה נשואה" בסעיף 8 ככולל נשים ידועות בציבור, שכן הגדרת "אישה" בסעיף ההגדרות בחוק מזכירה במפורש נשים ידועות בציבור. יתר על כן, בבואו לפרש את החוק על תכליתו הכוללת והוראותיו, מצא בית המשפט כי המחוקק התכוון להשוות את מעמדן של נשים ידועות בציבור ונשים נשואות. כך, המונח "אישה נשואה" בסעיף 8 פורש כך שיכלול גם ידועים בציבור, והמערערת נחשבה ל"עקרת בית" הפטורה מדמי ביטוח. המכון חויב לפצות את המערערת בגין הוצאותיה המשפטיות.