ת"צ 15961-03-11

תקציר

המבקש הגיש בקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית נגד המשיבה, ספקית אינטרנט. המבקש טען כי המשיב האריך את תקופת החוזה ללא הסכמת המבקש וגבה מחיר גבוה בהרבה ממה שסוכם בתחילה. המשיב טען כי משך החוזה לא צוין וכי המבקש התחייב שלא לבקש סיום במהלך השנה הראשונה לחוזה, אחרת יחויב בסכומים גבוהים יותר. בית המשפט בחן האם מתקיימים התנאים לאישור תובענה ייצוגית. נמצא כי המבקש העלה שאלות מהותיות של דין ועובדה המשותפות לכל חברי הקבוצה, וקיימת אפשרות סבירה שהן יוכרעו לטובת הקבוצה. בפרט, היא התייחסה לשאלה האם מדובר בהסכם לתקופה קצובה והאם המשיבה עמדה בדרישות חוק הגנת הצרכן. בית המשפט נחה דעתו כי המבקש עשה מאמץ סביר לבסס את קיומה של אפשרות זו. אשר למהות העסקה, מצא בית המשפט כי גם אם צדק המשיב בטענתו כי מדובר בעסקה לתקופה קצובה מסוג מסוים, קיימת אפשרות סבירה כי לא מתקיים החריג הקבוע בחוק הגנת הצרכן. בית המשפט ציין כי המשיבה לא הביאה ראיות מספיקות לכך שמילאה אחר דרישות החוק, במיוחד בכל הנוגע למתן מידע ברור ללקוחות על תנאי החוזה והמחירים שיחולו לאחר השנה הראשונה. בית המשפט שקל גם את טענת המבקש כי המשיב לא שלח לו הודעה מתאימה על סיום החוזה ועליית המחירים שבאה בעקבותיו. נמצא כי המבקשת ביססה אפשרות סבירה שהמשיבה לא שלחה את ההודעות הנדרשות, ולפיכך לא יחול החריג שבחוק הגנת הצרכן. יתר על כן, בית המשפט התרשם כי המבקשת הראתה אפשרות סבירה לנזק לחברי הקבוצה, הן ממוני והן לא ממוני, וכי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון הסכסוך. עוד נמצא כי המבקש פעל בתום לב. בעקבות זאת אישר בית המשפט את הבקשה לתביעה ייצוגית. הקבוצה כללה צרכנים שהתקשרו בחוזים לתקופה קצובה לשירותי תשתית אינטרנט, שנתם הראשונה הסתיימה בינואר 2009 או לאחריו, ותקופת השירות שלהם התארכה מעבר לשנה ללא עמידה בדרישות החוק. המשיב חויב להגיש כתב הגנה בתוך 45 יום, ושני הצדדים נדרשו להגיש הודעה על התובענה הייצוגית המאושרת לפרסום בעיתונים, כאשר המשיב יישא בהוצאות הפרסום. למבקש נפסקו הוצאות ושכר טרחת עורך דין. דיון קדם משפט נקבע לינואר 2014.