ע"א 7453/18

תקציר

מדובר בסכסוך חשבונאי מורכב בין המשיב לבין המערערים, המוביל את המשיב להגיש תביעה נגד האחרונים. פסק דינו של בית משפט קמא העדיף את המשיב, במידה רבה על סמך שני שטרות המאשרים את החוב. המערערים ערערו על החלטה זו, טענו כי הוכיחו די הצורך את פירעון החוב וביקשו הפחתה בסכום שנפסק בשל חישובים שונים של ריבית ועלויות. בתוך כך ערער גם המשיב וטען כי החלטת בית משפט קמא אינה מביאה בחשבון העברות נוספות שבוצעו למערערים. בית המשפט העליון, לאחר שבחן את חומר הראיות ושקל את הטענות, לא מצא עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא ואימץ אותו, למעט הפחתה של 600,000 ₪ מסך הסכום שנפסק למערערים. הפחתה זו משקפת החזר חלקי של שכר הטרחה וחישוב מחדש של הפרשי הריבית וההצמדה ממועד הגשת התביעה. בית המשפט העליון הדגיש את האתגרים המציבים היעדר תיעוד נאות והשימוש בעסקאות במזומן בעסקאות כה מורכבות. שני הערעורים נדחו, ולאף אחד מהצדדים לא נפסקו הוצאות. פסק דין זה, המאופיין בהנמקה מקיפה, מדגיש את חשיבותו של תיעוד שקוף ונכון בעסקאות עסקיות.