בר"ע 3015/02

תקציר

פסק דין זה מתייחס לערעור על החלטת מנהל ההוצאה לפועל לבטל שכר טרחת עורך דין במקרה של ביצוע משכון. שכר הטרחה המקורי נפסק לעו"ד שלמה ובר, שייצג את בנק המשכן ואף מונה ככונס נכסים למכירת הדירה המשועבדת. ובר טען כי עליו לקבל הן שכר טרחת עורך דין והן שכר טרחת כונס נכסים. עם זאת, בית המשפט החליט כי רק שכר הטרחה הראשון, שנקבע עם פתיחת התיק, יעמוד בשיעור המינימום המומלץ שנקבע בתקנון לשכת עורכי הדין. האגרה השנייה בוטלה, שכן בית המשפט מצא כי אין זה צודק שוובר יקבל הן שכר טרחה שני כשכר טרחת עורך הדין הזוכה והן שכר טרחת כונס נכסים. בית המשפט פסק גם בעניין שכר טרחת כונס הנכסים וקבע כי הוראת המעבר בתקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים) אינה חלה במקרה זה, שכן כבר הוכרז רוכש לדירה. לפיכך חל החוק הקודם, ושכר טרחת הכונס נקבע על 6% מהתמורה ממכירת הדירה. כן הורה בית המשפט לכונס הנכסים להשיב כל סכום עודף שיימשך על ידו, ולשלם את שכר טרחת עורך הדין של המשיבים. מקרה זה מדגיש את המורכבות סביב יישום חוקים חדשים והשפעותיהם הרטרואקטיביות, במיוחד בכל הנוגע לקביעת שכר טרחה בהליכי הוצאה לפועל. פסק הדין מדגיש את הצורך בגישה מאוזנת המתחשבת הן בזכויות עורך הדין הזוכה והן בשכר טרחת הכונס, תוך דבקות בכוונת המחוקק העומדת מאחורי תיקונים שמטרתם להקל את הנטל הכלכלי על החייבים.