עע"מ 10073/17

תקציר

בפסק דין זה ערערה המערערת על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין המכרז שזכה בחברת שקמים מובילים, והעלתה מספר התנגדויות. סוגיה מרכזית אחת הייתה הצמדת "נספח ביטוח" בשלב המכרז, שלטענת המערערת חרגה מדרישות המכרז. עם זאת, בית המשפט מצא כי אישור חברת הביטוח לא היה תנאי מוקדם להשתתפות במכרז אלא התחייבות לאחר הזכייה. לפיכך, הצמדת תעודת כלל ביטוח, גם אם היא שונה, לא הצדיקה פסילה, שכן לא מדובר בסטייה מהותית הפוגעת בהוגנות המכרז. כמו כן, כל שינוי שיתבקש על ידי שקמים בנוגע לאישור הביטוח לאחר המכרז עשוי להתקבל או להידחות על ידי המועצה לפי שיקול דעתה, תוך שמירה על תקינות הליך המכרז. המערערת גם מתחה ביקורת על אסטרטגיית התמחור הבלתי ריאלית לכאורה של הזוכה במסלולים מסוימים; עם זאת, בית המשפט סבר כי מדובר בסיכון לגיטימי שנטל על עצמו במסגרת כללי המכרז, ללא ראיות לידיעה פנימית או להתנהגות בלתי הולמת. באשר לזמינות הרכב, די בתיעוד הזוכה על פי דרישת המכרז הכללית, כפי שאישר בית המשפט. המערערת טענה כי ועדת המכרזים לא הפעילה שיקול דעת עצמאי והסתמכה יתר על המידה על חוות דעת מקצועית פגומה, אך בית המשפט לא ראה כל הפרה בהתנהלות הפרוצדורלית המצדיקה התערבות. בסופו של דבר, הערעור נדחה והחלטת בית משפט קמא התקבלה, תוך הטלת הוצאות על המערער. עם זאת, המועצה ננזפה על משא ומתן לא ראוי לאחר הענקת הפרס, שהוביל לכך שלא ניתן צו הוצאות לטובתה.