ת"א 29690-05-12

תקציר

קרן בידרמן, המיוצגת על ידי נאמניה, הגישה תביעה נגד דייר מוגן המתגורר בדירה 244 בבתי ורשה, בדרישה לפינוי ותשלום דמי שכירות שלא שולמו לכאורה מאז 1989, וכן התייחסה לטענות על התנכלות לשכנים ולמשכיר הבית. הנתבע טוען כי הדירה בה הוא מתגורר שייכת להקדש שונה מזה המנוהל על ידי התובעים, ומביא תצהיר של משה פרקוביץ' המתאר את ההיסטוריה המורכבת של שני הקדשים נפרדים ושורה של החלטות שהתקבלו על ידי בית המשפט המחוזי הנוגעות לניהול ולבעלות בנכסים המדוברים. השאלה המרכזית היא האם החלטות קודמות אלה של בית המשפט המחוזי, שהביאו לרישום הדירה כשייכת לנאמנות בידרמן, מחייבות את הנתבע, ואם כן, האם ניתן לערער עליהן בהליך זה או רק באמצעות התקפה ישירה בבית המשפט המחוזי. בית המשפט מגיע למסקנה כי החלטות קודמות של בית המשפט המחוזי מהוות פסקי דין של חפסה, המחייבים את כל הצדדים, לרבות הנתבע, שכן הם קבעו את מעמדו של הנכס. יתר על כן, בית המשפט קובע כי פסקי דין אלה, בהיותם תקפים ומוסמכים כראוי, אינם ניתנים לערעור עקיף בהליך זה. תחת זאת, על הנתבע ללכת בדרך של התקפה ישירה על ידי הגשת בקשה לביטול פסק הדין בבית המשפט המחוזי. עם זאת, על מנת לתת לנתבע הזדמנות לפתוח בהליך זה, ההליכים הנוכחיים מוקפאים עד ליום 1.12.2014, על מנת לאפשר לנתבע להגיש תביעה לביטול פסק הדין הקודם. בית המשפט מציין כי אם לא תינקט פעולה כזו על ידי הנתבע, ההליכים יתחדשו כרגיל. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ומיום 15.9.2014.