עמ"ז 24736-08-24

תקציר

הערעור על דחיית ההחלטה להאריך את מעצרו של המערער עד למשפטו לא צלח. השופט התרשם כי קיימות ראיות מספיקות המצביעות על אשמתו הפוטנציאלית של המערער, כנדרש בסעיף 21(ב) לחוק המעצרים. סטנדרט ההוכחה בשלב זה שונה מזה של משפט מלא, ודורש ראיות לכאורה בלבד - או במילים אחרות, ראיות גולמיות מספיקות שיכולות להוביל להרשעה בבדיקה ובשקילה במשפט העיקרי. גרסת התביעה, הנתמכת בעדויות של עדי ראייה ובצילומי טלוויזיה במעגל סגור, הצביעה על כך שהמערער ירה למוות בקורבן ולפיכך היווה ראיה לכאורה לרצח ולהחזקת נשק שלא כדין. בעוד אחיו של המערער מסר גרסה חלופית לאירועים, השופט ציין את חוסר העקביות בה ואת הנסיבות שבהן ניתנה, ובחר שלא לייחס לה משקל רב. זאת ועוד, מעשיו של המערער לאחר האירוע - בריחה מהמקום, השלכת הנשק ושתיקה בחקירה - תומכים אף הם בטענת התביעה. עוד הסכים השופט כי יש יסוד להניח כי המערער מהווה סכנה לציבור וסיכון בריחה, ועל כן יש הצדקה להארכת מעצרו. משכך, הערעור נדחה, והמערער יישאר במעצר עד להמשך ההליכים המשפטיים.